<h1>בה"ג הלכ' עריות</h1>
<h2>דף נא.</h2>
(ויקרא כ', י"ג) תועבה היא אמר הקב"ה תעו בה ישראל שמניחין נשותיהן והולכין אחר משכב זכור, (שם י"ח, כ"ג) תבל הוא אמר הקב"ה ביאת חמור תבלין יש בה שמנחת בעלה ונרבעת לחמור, (שם י"ז) זמה היא אמר הקב"ה מה בין זו ואמה.
<h2>דף צ:</h2>
אמר רב פפא בדיק לן רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה או אין לה כתובה, כיון דאונס לגבי כהן כרצון לגבי ישראל דמי אין לה כתובה, או דילמא מציא אמרה ליה אנא חזינא, ההוא גברא נסתחפה שדהו, ואמרינן ליה מתניתין היא האומרת טמאה אני לך יש לה כתובה, במאי עסיקינן, אי נימא באשת ישראל שזנתה, במאי, אי באונס מישרא שריא לה, אי ברצון כלום יש לה כתובה, אלא לאו [באשת כהן] באונס וקתני יש לה כתובה. והילכתא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות ובלאות, ואחת אלמנה ואחת איילונית אם הכיר בהן יש להן כתובה ואם לאו אין להם כתובה, ואלא איילונית מאי טעמא שבקה ולא תנייה בהדיהו, שיורי שיירה, והלכה כרב יהודה דאמר אחת זו ואחת זו הכיר בה יש לה בכתובה לא הכיר בה אין לה כתובה.
